טיול: הרי יודפת - 26/03/2004 - 27/03/2004

[David Gurevich]

שלום, אנשים!

היה באמת אחלה של טיול, ומזמן כבר לא נהניתי כל כך. זאת חוויה לחתוך את המפה.

התחלנו את הטיול בנסיעה לא ארוכה לגליל. משום שלא ישנתי הרבה בלילה לפני, התמקמתי לי במושב האחורי של האוטובוס וחטפתי תנומה קלה. הוערתי על-ידי חבטה של תיק שנזרק לעברי. הסתבר שהמושב האחורי הפך להיות מערום ענק של תיקים. כנראה, שבגלל מעילי האדום וקולות נחירה שהשמעתי, נראיתי לא למעט אנשים כתיק בעצמי, ומספר פעמים זכיתי לקבל "צ'ופר" כאשר ניסו לשלב אותי בתוך המערום בצורה כואבת. המפף.

אחרי סיור רכוב קצר ברחבי היישוב "נופית", הגענו לצומת אלונים, ומשם הדרך היתה לא ארוכה לנקודת תחילת המסלול: היישוב מורשת.

ביום הראשון של הטיול שתי הקבוצות - אתגר ותוכן - הלכו יחד. במורשת נפגשנו עם צביקה צמח-בר (ומשפ' הדרי),ומיד התחלנו בעליה לעבר הר-עצמון. העליה אינה מן הקלות, אך המראה שנשקף מן הפיסגה שווה כל רגע! רכסי הרוחב של הגליל המערבי, בקעת בית-נטופה ורכס הרי יודפת - נוף עוצר נשימה.

מול הנוף המדהים של הר-עצמוןאכלנו את ארוחת הבוקר. אמיר הפתיע את הנוכחים כאשר בנוסף לזיתים משובחים, גבינה ומיני דליקטסים אחרים, ארוזים בשקיות נפרדות כמיטב המסורת הפולנית, שלף הוא לסיום מן התיק אפילו... חותך ביצים!
יישר כוח.

בהמשך ביקרנו בחורבות העיר יודפת, עיר בירתו של יוסף בן-מתתיהו (אשר התפרסם יותר בזכותו שמו הלועזי - יוספוס פלביוס), "אלוף פיקוד הצפון" במרד הגדול. כאן התחוללה המערכה הגדולה הראשונה בימי המרד הגדול, אשר מתוארת לפרטי פרטים ב"מלחמות היהודים", אחד מספריו של יוספוס. סופו של היישוב היה חורבן. אנשיו נשחטו בידי הרומאים
בהנהגתו של אספסיאנוס.
מעט מגינים הצליחו להימלט אל אחת המערות (או בור מים), שם הפילו גורל מי ירצח את מי והתאבדו. יוספוס מספר כי תורו היה האחרון בגורל, וכך הצליח לשכנע את אחרון הלוחמים שנותר יחד איתו לצאת אל הרומאים. כאשר נפגש עם אספסיאנוס הצהיר: "אספסיאנוס, אתה הולך להיות קיסר!", ותוך זמן קצר נעשה למזכירו האישי ונלווה אליו במסעות הצבא הרומי בארץ. (ועל כך אמרו הגששים: "חן חן למתחנפן").

מיודפת המשכנו לפלס את דרכנו לאורך רכס הרי יודפת מזרחה. לאחר איבוד דרך לא משמעותי, התאספנו בחניון קק"ל מערבית לאבטליון. בהמשך טיפסנו לתצפית מרהיבה להר אחים, הנושא את שם זוג האחים שעשו פעולות גרילה נגד הצבא הרומי בזמן מצור יודפת ומצאו את מותם בשל כך. באור יום אחרון עשינו את דרכנו לאורך הכביש מזרחה לאבטליון, ונקודת הלינה היתה במטע זיתים (או כרם זיתים) תחת היישוב הררית.

כך תם ונשלם לו בהצלחה היום הראשון למסענו. את הערב בילינו סביב למדורה, טעמנו מרק משובח ועוגות נפלאות של דני (דני, אין כמוך!), ולסיום אני סיפרתי סיפור על "פרשת שפירא".

* * *

בבוקר השכמנו מוקדם. כבר בערב לפני הצטרפנו אלינו ליאור אנמר (כמה כיף לראות אותך!) והתחלקנו לשתי קבוצות לפי הנוהל. קבוצת האתגר חצתה את אגם בקעת בית-נטופה עד לאי במרכזו, שם לפי המסופר עשתה את ארוחת הבוקר, והמשיכה לח'רבת עמודים. אני הייתי תחילה בתוכן - ואכן, כנראה שהפסדתי את החוויה הייחודית להלך בתוך הבוץ של האגם. (אני מתכנן להשלים זאת בשבת הקרובה, ואשמח לשותפים למסע).

קבוצת התוכן התחילה את דרכה מנקודת הלינה ישר לעין-נטופה. במקום ישנה בריכת אגירה, שאפשר להיכנס לתוכה ולשחות בה. המעיין, כמו שאר המעיינות, הוא מעיין שכבה - נוצר על התפר בין האקוויפר (סלעי הגיר) לאקוויקלוד (סלעי החרסית). המשך המסלול היה לח'רבת בית-נטופה, יישוב יהודי מתקופת בית-שני ואילך. בשטח לא ניכר דבר.

בח'רבת עמודים, שנמצאת מזרחית לכביש המחבר בין צומת גולני לצומת נחל עמוד, מצאנו שרידי בית-כנסת מן התקופה הרומית - הביזנטית. בשטח לא נשאר הרבה. אפשר לדעת בוודאות שלמבנה היתה קומה שניה, זאת בשל שני סוגים של עמודים: עמודים רחבים נועדו
לתמוך את הגג ונשענו על הקומה הראשונה, ולכן יותר רחבים מהעמודים שנועדו לתמוך רק את הקומה השניה. מדובר על בית-כנסת שכנראה היתה לו חזית מפוארת, דמויית מקדש פגאני (כפי שראינו בקדש לפני שנה).

המשכנו לבאר-מיזגה, שהיא למעשה איננה באר כלל, אלא מעיין חתום. גם כאן המעוניינים זכו לטבילה.

המשך דרכי היתה עם קבוצת האתגר, וכך זכיתי להשתתף בסמפוזיון מרתק בנושא "הסוציאליזם - לאן?" שהתכנס למושב חירום בעין-ניתאי. הפרות שהסתובבו בשטח הביטו עלינו בתמיהה.

לאחר שהמושב ננעל טיפסנו על הר-ניתאי, וראינו את הארבל מזוויות שטרם ראינו בעבר. על ההר עוברת חומה מתקופת המצור של הורדוס על הקנאים בארבל. ליאור הפגין זריזות מופלאה כאשר טיפס אל המערות בשפת המצוק, והצליח לסחוף אחריו את היותר מוכשרים שבינינו.

ירדנו אל רגלי הכפר הבדואי חמאם, ואת הטיול נעלנו בטבילה קרירה בעין-נון (מזרחית למושבה מגדל).

כאמור היה מותק של טיול.

להתראות בשבילים,
- דויד

[אורלי יהלום]

חן חן על הכתיבה הקולחת והמעניינת. כוכב נולד!

[ש.ה.]

לא הייתי מודע, סורי. וההרצאה שלך במדורה היתה מרתקת. לא שאני כל כך מתעניין בהיסטוריה, אבל ממך ישמע מעניין גם משהו מהעיתון (אורלי, חבל שלא באת)
ועוד דבר, הערב דיברתי עם מריאנה, היא במולדובה ומוסרת לכל החברה ד.ש.
היא רוצה לבוא, אבל למרבה הצער הרישעויות לא נותנות ויזה
אגב, לא כתבת על האגף הדרומי במצוק הארבל במערות של המורדים הבנויות לתפארת (כי אני נשארתי בקבוצת התוכן) אז המערות של המורדים הם אחלה, שלושה מיפלסים, הרבה חדרים, מירפסות, אמבטיה ג'קוזי, הכל. חיים משוגעים.